הצעת העשרה להוראה בנושא שלטון החוק

הצעת העשרה להוראה בנושא שלטון החוק: עיון בסיפורו של פרנץ קפקא "לפני החוק" / ד"ר דוד שחר

(נושא שלטון החוק בספר הלימוד: חלק ג', פרק 18, עמ' 205-193.

הצעת ההעשרה מתבססת על גישה בינתחומית ובמוקדה התבססות על יצירה ספרותית – סיפור קצר מאת פרנץ קפקא – בהוראת נושא שלטון החוק. בחלק הראשון מובאים קישורים לסיפורו של קפקא ולשני סרטונים שיוצרים שונים עשו על פי יצירה זו. בהמשך – הצגת היבטים תוכניים ופרשנויות של היצירה, ולסיום – הצעות לדיון שניתן לערוך עם התלמידים)

קישור לסיפור: פרנץ קפקא, "לפני החוק"

סרטון של אורסון וולס על פי הסיפור: לצפייה

סרטון של דניאל פיין על פי הסיפור: לצפייה

פרנץ קפקא (1924-1883) – סופר יהודי-צ'כי, נולד בפראג להורים יהודים-גרמנים, למד משפטים וב-1906 זכה בתואר ד"ר למשפטים. הוא נחשב לאחד מגדולי הסופרים של המאה ה-20. ביצירותיו חזה קפקא כמה מן הבעיות ותפיסות העולם שהפכו רלוונטיות עד מאוד לחייו ומקומו של הפרט בחברה המודרנית, כיצור מבודד בתוך סביבה בלתי מובנת ומנוכרת והיטיב לבטא בכך את חוסר האונים המתגבר של הקיום האנושי בעידן המודרני.

בסיפור "לפני החוק" מתאר קפקא את דמותו של בן כפר פשוט המגיע לפני שער החוק ומבקש רשות כניסה, כי הוא מניח שהחוק צריך להיות פתוח בפני כל אחד, בכל עת. על אף שהשער פתוח לרווחה, חושש בן הכפר לעבור בו בטרם יקבל רשות משומר הסף.

הכניסה בשער החוק, רומז השומר, פירושה צרות, והשומר עצמו עושה לאיש צרות, משום שהוא דוחה את כניסתו המיוחלת של האיש בשער החוק ומזהירו כי ישנם שומרים נוספים אחריו, וכל אחד מהם חזק מקודמו.

לנוכח כוחו הפיסי של השומר ולנוכח העובדה שעל פי דברי השומר מצויים בהמשך הדרך שומרים נוספים, חזקים עוד יותר, בן הכפר אינו מנסה לעבור בשער בדרכים אחרות, ומחליט לשבת ולהמתין בצד השער, בתקווה שיום אחד הוא בכל זאת ייפתח בפניו. מפעם לפעם הוא מנסה לשדל ולרכך את ליבו של השומר בתחבולות ובהפצרות שונות, כדי שיאפשר לו לעבור אך ללא הועיל. וכך חולפות להן השנים, בן הכפר מזדקן והשער נותר סגור כשהיה.

בערוב ימיו מגייס בן הכפר את שארית כוחותיו, פונה אל השומר ומבקש לדעת כיצד ייתכן שכל בני האדם רוצים כולם להיכנס אל שער החוק, אך איש מלבדו לא ביקש רשות לעבור בו. "כניסה זו נועדה רק לך", עונה לו השומר, "ועכשיו אני עומד לסגור אותה". השער הנעול אל החוק נותר אפוא כמחסום בלתי עביר.

עיון בדמותו של השומר ממחיש את הכוחות המאורגנים העומדים מאחורי "החוק" – בעלי סמכות ושררה שבכוחם להציב מערכת של גבולות והגבלות נוקשה ומנוכרת עם שומרי סף, ואינה מחויבת במתן דין וחשבון או הסברים וצידוקים לפעולותיה. כך ניתן לראות בדמותו של השומר את אופייה המתסכל והקר של הביורוקרטיה הממסדית הממררת את חייו של הפרט ובקלות בלתי נסבלת מצליחה להראות ל"אזרח הקטן" – בן הכפר – עד כמה זניח וסתמי מעמדו וקיומו.

אפשר לראות בדמותו של השומר השתקפות מעמדו של הריבון: "אם השומר מגדיר את החוק וגם מונע מן האיש להיכנס בו...האם יכול להיות שהוא אינו שומר עלוב, אלא הריבון בכבודו ובעצמו? האין הגדרתו של הריבון מי שהחוק מתיר לו להשהות את החוק – כלומר להגדיר מרחב שהוא מחוץ לחוק או לפני החוק? והאין זה הרגל של ריבונים להתלות תמיד באיזה כוח גדול מהם, איזה שם שבשמו יש לשלוט, כמו 'אלהים', או 'העם', או 'החוק'?" (נמרוד לין, "עיון בקפקא, לפני החוק", החוטם – לשירה, ספרות ואמנות, גליון 1, 2008).

הסיפור "לפני החוק", הממחיש את הכוחות העומדים מאחורי החוק, יכול לבטא אפוא כשלים אפשריים של שלטון החוק: "...ממחיש את המבנה הארגוני של סמכות ושררה המופעלות מתוך אטימות כלפי הכפופים להן ומתוך פגיעה בכבוד, שהוא תוצר התנהלותן. עולה ממנו פוטנציאל הסכנה של פגיעה כזאת, אין אונים ואובדן אמון של הפרט כלפי המערכת... היעדר סיכוי להגיע למגע ממשי עם הכוחות העומדים מאחורי החוק מהווה ייצוג של שלילת כבוד אולטימטיבי. הצבת שער חסום בפני האדם הרוצה לעבור דרכו הוא היפוכו של חוק ראוי, המאופיין בכלליות שלו ובתחולתו השווה על הכל. אי הידיעה המוחלטת של הפרט, הן באשר לתחולתו, מציבה את הפרט במצב של פגיעה מתמדת בכבוד האדם שלו" (שולמית אלמוג, "קריאת כבוד – אירגון ופרט, סיפור ומשפט", המכון הישראלי לדמוקרטיה, תשע"ד, עמ' 22-21).

לדיון:

1."קשיים כאלה לא צפה בן הכפר. החוק הרי חייב להיות פתוח לפני כל ובכל עת...".

הסבירו: איזה היבט של שלטון החוק בא לידי ביטוי בדברים אלה?

2. על פי הסיפור, החוק איננו מושג או לפחות לא רק מושג, הוא גם מקום. שומר הסף מספר שתוכו של החוק סדור אולמות-אולמות ומופקד בידי שומרים.

הסבירו איזו משמעות אלגורית מקבל מושג החוק על פי משמעותו כמקום?

3. בן הכפר לא שואל יותר מדי שאלות, הוא לא נלחם ולא נאבק ולא ממש מנסה לשנות את רוע הגזרה.

הסבירו איזו משמעות אירונית באה בכך לידי ביטוי?

4. בדמותו ובתפקודו של השומר משתקפים היבטים שונים של סמכות ושררה.

הציגו היבטים אלה כפי שבאים לידי ביטוי בסיפור והסבירו אלו כשלים או פגיעות בשלטון החוק הם מסמלים?

5. ניתן לראות בסיפור מעין משל לתופעות מוכרות במציאות חיינו האזרחית.

 מהן תופעות אלה, לדעתכם, ואילו פרטים בסיפור מתקשרים לתופעות אלה?