איך להעריך ספר לימוד/ ד"ר דוד שחר
בניגוד למצב ששרר בעבר, בפניהם של המורים, עומד כיום במרבית מקצועות הלימוד היצע רחב ומגוון של ספרי לימוד. גם במקצוע האזרחות עומד כיום בפני המורים היצע של ספרי לימוד, והוא לכשעצמו מציב בפני המורים את הצורך לבחון ולהעריך כל ספר על מנת להחליט על הספר המתאים ביותר שישמש בידיהם ובידי תלמידיהם.
ריבוי ספרי לימוד ודאי סיבות שונות לו, אבל סיבה עיקרית היא, ללא ספק, רצונו של כל מחבר ספר לימוד לערוך דברים, להדגישם ולסדרם לפי גישתו שלו, אם מנקודת- השקפה שלפיה חומר הלימוד והערכתו הם עיקר, ואם מנקודת-השקפה שלפיה התלמיד וצרכיו הם עיקר.
ספר הלימוד הוא גורם חשוב במערכת הגורמים הקובעים את יעילותה של עבודת ההוראה בכיתה. משקלם הגובר של אמצעים אחרים לא פגעו במעמד הבכורה של ספר הלימוד בתהליכי הלימוד וההוראה. טיבו של ספר הלימוד קובע תדיר את טיב הלמידה, וחשוב משום כך שיהיה בידי המורה ספר הלימוד הטוב והמתאים למטרות ההוראה והלימוד, על פי תפיסתו ועל פי צרכי תלמידיו. משום כך חשוב לקבוע קני מידה ממשיים - איכותניים, צורניים וכמותיים שיסייעו בידיו לשקול, להעריך ולבחור את הספר שישמש עבורו אמצעי ההוראה היעיל ביותר ואמצעי הלימוד המתאים ביותר עבור התלמידים. להלן נייחד דברים ביחס למהותו של ספר הלימוד ולקני-המידה להערכתו.
המושג "ספר לימוד" (Textbook) הוא טקסט גדוש-תוכן הכולל חומרי למידה שתומכים בתכניות הלימודים במערכת החינוך הפורמאלי. החל מן המאה ה-19, כאשר החינוך חדל להיות נחלת עילית חברתית קטנה והפך מצרך המוני, החלה התפשטות של ספרי הלימוד. לפי התפיסה הרווחת מאז, תפקידו של ספר הלימוד הוא לקשר בין התלמידים לבין החומר הנלמד. תפיסה זו מניחה חפיפה עקרונית בין תפקידו של המורה כמעביר ומלמד חומר לימודי לבין ספר הלימוד, מתוך ציפייה כי המורה והספר ישלימו זה את זה, שכן תפקידם אחד הוא: להפוך מערכת של עובדות (שלעיתים קשורות בה גם מסקנות חינוכיות-ערכיות) מתחום אוצר הדעת לנחלתם של התלמידים.
כהוראת כל מקצוע בבית הספר נזקקת גם הוראת אזרחות למכשירי עזר, ובכלל מכשירי העזר תופס, כאמור, מקום מרכזי ספר הלימוד. לגבי דרכי השימוש בו ולגבי מבנהו והיקפו, הדעות בין המורים חלוקות: מה צריך להיות היקפו של ספר לימוד? האם הוא צריך להיבנות סעיפים-סעיפים, קצרים ומרוכזים, תמצית הדברים העיקריים, או להעדיף ספר קריאה מקיף, העוסק במכלול נושאי הלימוד באופן כולל ושוטף?
יש הטוענים בזכות ספר קצר, מרוכז, כמעט "יבש", המביא בצורה תמציתית את עיקרי הדברים. לעומת זאת, יש המציעים ספר רחב-יריעה המרבה בפרטים ובדוגמאות. בין אלה לאלה יש הרואים את מרב היתרונות בספר המשלב את שני הסוגים הללו. כך או כך, ספר הלימוד אמור לשמש "מכשיר עבודה" המסייע והמקל על עבודתו של המורה, ומטבע הדברים בכוחו למלא תפקיד כמורה דרך וכמארגן ומסדיר את הידיעה וההבנה, אך מובן שתפקידיו החינוכיים וההוראתיים נגזרים לפי האופן שהוא כתוב
וערוך.
שלא כחוקר ואיש המדע, הבוחר לו את נושאי מחקריו מטעמים שלו, וכמעט ואינו חייב לנמקם או לקבל עליהם אישור, מחבר ספר הלימוד, בתוקף היותו חלק של מערכת, צריך להתאים את בחירת תכניו לתביעות אותה מערכת ולהשתלב במסגרת תכניות הלימודים המחייבות. אמנם, במרבית המקרים, מחברי ספרי הלימוד אינם יוצרים גישה מקורית משלהם, אך הצורך לברור ולתת לגיטימציה לתכנים הנכללים בהם, מעמיד אותם באקט מתמיד של בחירה בין גישות קיימות, בסיגולן של אחדות ובדחייתן של אחרות. בחירתם משקפת הלכי רוח של החברה מצד אחד, אך מעצבת מצד שני הלכי רוח ותפיסות ערכיות בקרב התלמידים. לפיכך, ספרי הלימוד הם ביטוי לאמונות חברתיות, לאידיאולוגיה ולאתוס של החברה, ומשמשים דוגמה ייחודית לערכים, ליעדים ולעמדות שהחברה מנסה להטמיע בקרב הדור הצעיר. מכאן שספרי הלימוד אינם משקפים רק את עמדות מחבריהם, אלא גם הלכי רוח וביטויים של השיח האינטלקטואלי והתרבותי המתקיימים, הן במערכת החינוך והן בחברה בכללותה. מאחר שהטקסט בספרי הלימוד יכול להוביל בכיוונים ערכיים שונים , לסגל בקרב התלמידים השקפה ותפיסת עולם הרצויה לחברה, הוא עלול ליצור הטיות ודימויים בהתאם לערכים ולדעות שמבקשים לנטוע בתלמידים, ביודעין וגם שלא ביודעין, באופן גלוי וגם סמוי.
בעיית התאמתם של ספרי הלימוד לדרישות המקצוע מבחינה פדגוגית, דידקטית ודיסציפלינארית, וגם לצורכי התלמידים, היא הבעיה המרכזית שבגינה טוענים רבים מן המורים שקשה למצוא ספר טוב ומתאים. על אלו דרישות מדובר? במבט כולל ניתן לסכם את קני המידה להערכת ספר לימוד בהתייחס להיבטים מבניים וצורניים המאפשרים הבחנות כמותיות, והיבטים דיסציפלינאריים המאפשרים הבחנות איכותניות:
א. האוטוריטה המקצועית של המחבר/ים של הספר
1. הכשרה מקצועית
2. ניסיון מקצועי
ב. סיווג
1. ספר רחב יריעה ומימדים ,או
2. ספר קצר ותמציתי,או
3. ספר המסכם באופן שלם ומלא את העניינים העיקריים (היקף בינוני)
ג. מבנה ומנגנון דידקטי
1. טקסט
- תת-חלוקה בפרק
- אותיות אחידות,או
- סוגי אותיות שונים
- מרווחים
2. איורים
- מפות
- צילומים, תמונות
- תרשימים
- כמות איורים (נמוכה,בינונית, גבוהה)
- זיקת האיורים לטקסט
- האם מלווים בפעילויות דידקטיות
3. פעילויות דידקטיות
- פעילות הכנה
- סוגי הפעילויות בתוך הטקסט
- מיקומן בתוך הטקסט
- רמת פיתוח ומגוון פעילויות חשיבה (נמוכה, בינונית, גבוהה)
- מידת ההתכוונות בפעילויות למבנה הדעת של המקצוע (נמוכה, בינונית, גבוהה)
4. נספחים ואמצעי עזר
- טבלאות
- נספחים טקסטואליים לסוגיהם
- מקורות לסוגיהם
ד. הטקסט כמשקף את מבנה הדעת של המקצוע
1. מושגים ייחודיים למקצוע
2. מבנה רטורי
- תיאור עובדתי
- תיאור עובדתי, מבוסס על ארגון הדרגתי ומצטבר של ידע
- שילוב מתודולוגי של חשיבה דיסציפלינרית
הטקסט מהווה מרכיב כמותי עיקרי בכל ספר לימוד ושאלת חלוקת החומר לפרקים וסעיפי משנה היא בעלת משמעות ביחס לסידור ההגיוני של החומר לפי ערכו היחסי ביחס לנושא הפרק והצגתו בבהירות ובדרוג מתאים של צעד אחר צעד.
מרכיב מרכזי המלמד על טיבו של הספר הן השאלות או הפעילויות המיועדות להפעלת התלמידים ולהתייחסותם הפעילה כלפי חומר הלימוד. מבחינה דידקטית, ניתן לחלק את השאלות לפי סוג הפעילות שהן תובעות מן הלומדים: כאלה התובעות מהם לחזור ולעיין בטקסט, כדי למצוא את התשובות לשאלות וכאלה התובעות מהם להתבסס, אמנם, על הטקסט, אך ללכת אל מעבר לו ולהפעיל את מחשבתם. בהקשר זה, כמות השאלות, מיקומן בגוף הטקסט ובסוף כל פרק, ההכוונה שהן מכוונות לעיבוד המידע המצוי בספר, רמת החשיבה שהן תובעות ומידת התאמתן והתכוונותן למבנה הדעת של המקצוע – יש משקל רב בקביעת טיבו של הספר והתאמתו לתהליכי ההוראה והלמידה המצופים.
לשאלות "מהי ידיעת מקצוע?" או "מהי הוראה משמעותית של המקצוע?" יש תשובות שונות. מצד אחד, מודגש הצורך בכיסוי הידע הקיים במקצוע הנלמד ובהתמצאות בנתוניו, ולפיכך, הוראה משמעותית מנקודת מבט זאת, עיקרה בכניסה לד' אמות של עולם הידע של המקצוע. ספר הלימוד אמור לתת על כך מענה. מצד אחר, הדבר המשמעותי ביותר להוראה הוא בגישה דיסציפלינארית – גישה החותרת להוראת המקצוע בהתאם למבנה הדעת ולדרכי החקירה והחשיבה המייחדים אותו כדיסציפלינה. כלומר, שימת דגש על פיתוח החשיבה האופיינית למקצוע, על עיצוב המושגים המרכזיים והבסיסיים למקצוע, ועל הכוונת ההבנה והיישום של העקרונות הראשיים במקצוע הלימודי. גם על כך ספר הלימוד אמור לתת מענה.
גם לאמצעים החזותיים לסוגיהם כמו סוגי אותיות, צורת העמודים, מרווחים – יש משקל בקביעת טיבו והתאמתו של הספר, שכן אמצעים אלה עשויים להקל על עיונם של התלמידים בספר. האיורים לסוגיהם יכולים למלא גם הם תפקיד חשוב - ביטוי לתפיסה פדגוגית הרואה במדיום הוויזואלי אמצעי המחשה המקל על התלמידים את העיון בטקסט, ומכשיר למידה המסייע בקליטת חומר הלימודים. חשוב כמובן לבחון את שאלת מיקומם בטקסט בצמידות ובסמיכות לתכנים, ולהתייחס לקיומם של כיתובים מתאימים בצידם והאם הם מלווים בפעילויות והכוונות מתאימות.
סיכומו של עניין, קריטריונים איכותניים וצורניים מוגדרים כפי שהוצגו לעיל עשויים לשמש כלי הערכה בידי המורים ביחס לספרי הלימוד המתאימים עבורם ועבור תלמידיהם – באזרחות, אבל גם בכל מקצוע אחר. בחירת ספרי לימוד היא דבר רציני מבחינה פדגוגית ודידקטית, ויש לעשותה עניין
לכל מורה והיא עשויה להיות עבורו גם פעולת השתלמות , מעשה להשבחת עצמו. ניתן כמובן להניח כי במידה שיגדל מספר המורים המשתתפים בהערכת ספרי הלימוד ובבחירתם יגדל גם תוקפה של בחירה זו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה