הצדקות למדינת לאום

הצדקות למדינת לאום / ד"ר דוד שחר

במהלך התפתחותה של הלאומיות ובמהלך התגבשותו של רעיון  מדינת הלאום - נתפרקו בהשראת רעיון זה אימפריות גדולות והוקמו עשרות רבות של מדינות לאום חדשות. במהלך התפתחותם של מאבקים לאומיים והקמת מדינות לאום, ובמקביל גם במסגרת ההגות הפוליטית והמשפט הבינלאומי, עלו שאלות בנוגע לצידוק שיש במדינת לאום ובנוגע לתוקפם של הטיעונים המרכזיים השונים להצדקת מדינת הלאום מנקודת המבט הדמוקרטית, בין אם מדובר במדינת לאום אתנית ובין אם מדובר במדינת לאום פוליטית.

להלן הצדקות לקיום מדינת לאום מנקודת המבט הדמוקרטית, הצדקות התקפות גם ביחס לישראל כמדינת לאום אתנית דמוקרטית (ראו בפרק 4: "לאום ומדינת לאום – היבטים שונים", סעיף ג': הצדקתה של מדינת ישראל כמדינת לאום של העם היהודי (מדינה יהודית)).

הצדקות לקיום מדינת לאום

הצדקה הנובעת מן                הצדקה הנובעת                  הצדקה הנובעת מן                 הצדקה הנובעת

הזכות הטבעית (הזכות         מן הזכות לתרבות               הזכות לחיים ולביטחון       מן הצורך בסולידריות

להגדרה עצמית)                                                               (הגנה מרדיפות)

א.הצדקה הנובעת מן הזכות הטבעית (הזכות להגדרה עצמית): בהגות הפוליטית ובמשפט הבינלאומי מוכרת זכות ההגדרה העצמית שמשמעותה הזכות שיש לעם לקבוע לעצמו את זהותו ואת מעמדו הפוליטי, לרבות זכותו להקמת מדינה עצמאית משלו (מדינת לאום) וזכותו לקדם על פי דרכו את התפתחותו הפוליטית, הכלכלית, החברתית והתרבותית.

כפי שמציינים החוקרים אביעד בקשי וגדעון ספיר, "זכות האדם (זכות הטבעית) למדינת לאום מתממשת על ידי הכרה בזכותן של קבוצות לאומיות להגדרה עצמית במדינת לאום". לפי הסברם: הצדקה טבעית למדינת לאום, "נעוצה בזכויות אדם של יחידים, בהתאם למורשת הליברלית, אלא שמימושה של זכות זו נעשה באופן קבוצתי, על ידי קיומה של מדינת לאום בעבור כלל בני הקבוצה הלאומית...בדרך זו מתלכדת זכות אדם שמקורה ביחידים, ואשר מוצדקת על יסוד הנחות מוצא ליברליות, עם זכות של עמים להגדרה עצמית לאומית, אשר הוכרה במשפט הבינלאומי כבר בתום מלחמת העולם הראשונה אך לא זכתה אז בביסוס ליברלי" (א' בקשי, ג' ספיר, "בזכות הזכות למדינת לאום – על חסרונו של השיקול הלאומי בפסקי הדין בעניין חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003", עיוני משפט, ל"ו, 2013).

הצדקה הנובעת מן הזכות הטבעית עשויה לחול גם על מדינת לאום פוליטית וגם על מדינת לאום אתנית. כך, למשל, בהצהרת העצמאות של ארצות הברית (4.7.1776) שהוקמה כמדינת לאום פוליטית נאמר: " כאשר במהלך המאורעות האנושיים נעשה הדבר נחוץ שעם אחד יתיר את קשריו הפוליטיים שקשרוהו לעם אחר, ושיקבל מעמד נפרד ושווה בין מדינות-תבל, שהוא זכאי לו על פי חוקי הטבע ואלוהי הטבע...".

הצדקה הנובעת מן הזכות הטבעית קיבלה ביטוי בהכרזה על הקמת מדינת ישראל, שהוקמה כמדינת לאום של העם היהודי, בקביעה: "זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית".

ב. הצדקה הנובעת מן הזכות לתרבות: חיים במסגרת תרבות מסוימת הם תנאי הכרחי ליכולתם של בני אדם לשמור על ייחודם ולקיים חיים בעלי תוכן ומשמעות. מכאן הנחת היסוד המקובלת שתרבותו של אדם וגם תרבותו של עם מהווים מרכיב מכונן בזהותם העצמית, ולפיכך יש להכיר בזכות לתרבות כנגזרת של הזכות לזהות או הזכות לכבוד.

את הזכות לתרבות ניתן לממש בצורה נרחבת ומגוונת במסגרות קהילתיות רחבות ומכאן נובעת ההצדקה למדינת לאום, בין אם מדובר במדינת לאום אתנית ובין אם מדובר במדינת לאום פוליטית, כמסגרת המאפשרת את קיומם של מאפייני תרבות ייחודיים וערכים משותפים.

במדינת לאום, במיוחד במדינת לאום אתנית, עלולה להתעורר בעיה בנוגע לזכויות מיעוט כקבוצה, בין אם מדובר בתחום הפוליטי ובין אם מדובר בתחום התרבותי. במדינת לאום דמוקרטית לא אמור להיות הבדל בין הרוב לבין המיעוט באשר למעמדם האישי או האזרחי במדינה. בין כל אזרחי המדינה אמור להיות שוויון זכויות מלא ואמורה להיות התחשבות בצרכיו הייחודיים של המיעוט והכרה במנהגיו ובמסורותיו.

ג. הצדקה הנובעת מן הזכות לביטחון פיסי (הגנה מרדיפות): במקרים שבהם בני קבוצה לאומית כלשהי נרדפים ונתונים במצוקות קיום, הם שואפים לחיות במקום שיספק להם הגנה מפני מצוקות ורדיפות אלה, ושאיפה זו יש בה כדי להצדיק את זכותם למדינת לאום. 

נסיבות הקמתה של מדינת ישראל כמדינת לאום אתנית של העם היהודי, עם שסבל שנים רבות מרדיפות, מעניקות להצדקה זו משנה תוקף. הצדקה זו מקבלת ביטוי אף בהכרזת העצמאות של ארצות הברית, המונה את המעשים השרירותיים של השלטון הבריטי, שלטון שממנו ביקשה  האומה האמריקאית להשתחרר ולהקים מדינת לאום פוליטית.

ד. הצדקה הנובעת מן הצורך בסולידריות: סולידריות משמעה שותפות גורל, ערבות הדדית, רגש של אחדות ושותפות אינטרסים. מבחינה פוליטית, חברתית ותרבותית – סולידריות בין כלל האזרחים במדינת הלאום היא אינטרס ציבורי משותף העשוי לתרום ללכידותה וליציבותה של החברה והמדינה. מדינת הלאום – גם מן הסוג האתני-היסטורי וגם מן הסוג הפוליטי-אזרחי – יכולה לשמש מסגרת לקידום ולחיזוק הסולידריות החברתית והתרבותית מצד אחד, ומן הצד האחר היא יכולה לשמש מסגרת לקידום זכויות האדם והאזרח ולחיזוק הסולידריות האזרחית.

שאלות

1.היכנסו לאתר – courses.aviv.org.il/modula 1/declare_1    ועיינו בנוסחי הכרזת עצמאות של אירלנד, הודו, ניו זילנד, ארה"ב ובהכרזת העצמאות של ישראל. ציינו והסבירו אילו סוגי הצדקות למדינת לאום באות בהן לידי ביטוי.

2. מדוע, לדעתכם, הצדקה לקיום מדינת לאום הנובעת מן הזכות הטבעית (הזכות להגדרה עצמית) רווחת ומודגשת יותר מאשר שאר ההצדקות, בהקמתן של מדינות לאום?

3. הדגימו והסבירו כיצד הצדקה לקיום מדינת לאום הנובעת מן הזכות לתרבות תבוא לידי ביטוי מנקודת מבט דמוקרטית במדינת לאום פוליטית ובמדינת לאום אתנית? ובאילו דרכים היא אמורה לבוא לידי ביטוי במדינת ישראל כמדינת לאום אתנית דמוקרטית?

4. הדגימו והסבירו כיצד הצדקה לקיום מדינת לאום הנובעת מן הצורך בסולידריות תבוא לידי ביטוי מנקודת מבט דמוקרטית במדינת לאום פוליטית ובמדינת לאום אתנית? ובאילו דרכים היא אמורה לבוא לידי ביטוי במדינת ישראל כמדינת לאום אתנית דמוקרטית?