תפיסות דמוקרטיות: הליברלית-אינדיבידואלית, הרפובליקנית והרב-תרבותית: טבלה משווה

התפיסה הדמוקרטית הליברלית-אינדיבידואלית, התפיסה הדמוקרטית הרפובליקנית והתפיסה הדמוקרטית הרב-תרבותית: טבלה משווה / ד"ר דוד שחר

בספר הלימוד, בפרק 11 – "עמדות שונות לגבי אופייה הרצוי של מדינת ישראל", נכלל בעמ' 108 סעיף העוסק בתפיסות הליברלית-אינדיבידואלית, הרפובליקנית והרב-תרבותית.

בחודשים יוני, אוגוסט וספטמבר 2013 פורסמו בבלוג מאמרי העשרה  ביחס לתפיסות אלה.

בהמשך לאלה מובאת כאן לעיונם של המורים לאזרחות טבלה משווה בין התפיסות, ונלוות לה שאלות לדיון.

הטבלה מרכזת מכלול של נתונים ונקודות מבט ביחס לגישות הללו, ומגוון תבחינים לדיון ולהשוואה ביניהן.

חשוב לתת את הדעת לכך ששלוש התפיסות הללו של דמוקרטיה – הליברלית-האינדיבידואלית, הרפובליקנית והרב-תרבותית הן תפיסות תיאורטיות העוסקות ביחסים ובזיקות בין המדינה לאזרחיה, ונמצא  שמדינות המזוהות עם סוג מסוים של לאומיות נוקטות לעתים במקביל במדיניות המאפיינת תפיסות דמוקרטיות שונות. יתר על כן, יש גם לעתים קושי להגדיר את סוג הלאומיות התואם לתפיסה דמוקרטית מסוימת. מנקודת מבט זו, מוצע לשים לב לשאלות 3 ו-6 במקבץ השאלות הנלוות בהמשך לטבלה.

	תפיסה דמוקרטית ליברלית-אינדיבידואלית	תפיסה דמוקרטית רפובליקנית	תפיסה דמוקרטית רב-תרבותית
תפיסת היסוד	תפיסה זו מעמידה את הפרט ואת האוטונומיה שלו כאדם במרכז, ורואה בו ריבוני להחליט מה טוב עבורו, כשמנגד ניצבת המדינה והיא צריכה לאפשר לו לממש את ערכיו.	תפיסה זו מתבססת על ראיית החברה כקהילה בעלת ייעוד לאומי משותף (של כלל אזרחי המדינה – אם מבחינה לאומית  אתנית-תרבותית ואם מבחינה לאומית אזרחית-פוליטית). הייעוד הלאומי המשותף מהווה בסיס לקשר ולשייכות בין אזרחי המדינה, והמדינה מבקשת להעצים את תחושת הסולידריות והזהות המשותפת. והיחיד אינו אלא השתקפות של החברה וערכיה.	תפיסה זו רואה את החברה כנחלקת לקבוצות רבות ולסוגים שונים של שייכות (לאומית, אתנית, דתית, תרבותית) והמדינה מחויבת לאפשר את השונות ואת ייחודן התרבותי וזהותן של הקבוצות הקיימות בה (מרחבים נפרדים לכל אחת מן הקבוצות והתרבויות בתוך מרחב משותף).
מי במרכז	הפרט במרכז.	הקולקטיב הלאומי במרכז (כלל האזרחים).	הקבוצה/ות (הקבוצתיות) במרכז.
סוג הלאומיות המתאים	לאומיות אזרחית-פוליטית.	לאומיות אתנית-תרבותית או לאומיות אזרחית-פוליטית.	לאומיות אתנית תרבותית.
זכויות האדם (חירויות הפרט)	המדינה מחויבת לזכויות הפרט ולחירויותיו.	המדינה מחויבת לזכויות הפרט ולחירויותיו.	המדינה מחויבת לזכויות הפרט ולחירויותיו.
זכויות קיבוציות (זכויות קבוצה)	המדינה אינה מכירה בזכויות קיבוציות.	המדינה עשויה להכיר בזכויות קיבוציות, אך עשויה גם לא להכיר בזכויות קיבוציות בגלל השאיפה ליצור זהות תרבותית-ערכית משותפת (לדוגמה, ישראל המייצגת גרסה היסטורית-תרבותית של הרפובליקניזם מכירה בזכויות קיבוציות של מיעוטיה הלאומיים, ואילו צרפת המייצגת גרסה פוליטית של הרפובליקניזם אינה מכירה בזכויות קיבוציות).	המדינה מכירה בזכויות קיבוציות.
הגישה הערכית והתרבותית	-דגש על עקרונות פוליטיים כגון חירות, סובלנות ושוויון אזרחי. -ניטרליות ערכית של המדינה מבחינה חברתית ותרבותית. -תרבות וזיקות מורשתיות הן עניינו הפרטי של האדם.	-הדגשת הזיקה הערכית ללאום, לזהותו ולתרבותו, ושאיפה ליצור זהות ערכית-תרבותית משותפת. -יש מקום רק לתרבות פוליטית אחידה ומשותפת במרחב הציבורי (אם אתנית-תרבותית או אזרחית-פוליטית) שאותה המדינה שואפת לקדם ולטפח.	-הדגשת הזיקות הערכיות-התרבותיות של קבוצות ההשתייכות השונות; כל קבוצה והערכים הייחודיים לה. -יש מקום לתרבויות ולמורשות של כל קבוצה.
מחויבות הפרט לחברה ולמדינה	מחויבות אזרחית לחוקי המדינה.	מעבר למחויבות האזרחית לחוקי המדינה, האזרח נדרש להכיר את תרבותו ולהזדהות עמה.	מעבר למחויבות האזרחית לחוקי המדינה, האזרח מחויב לערכים ולתרבות הקבוצה אליה הוא שייך וקשור.
תפיסת האזרחות	האזרחות היא סטטוס משפטי שתפקידו להעניק לפרט זכויות והגנה.	האזרחות היא לא רק סטטוס משפטי, אלא גם סטטוס תרבותי-קולקטיבי.	האזרחות היא לא רק סטטוס משפטי אלא גם סטטוס תרבותי-קבוצתי.
הטוב החברתי המשותף	-הדגשת העדפותיהם הפרטיות של יחידים. -אין טוב חברתי משותף.	הדגשת הטוב החברתי הקולקטיבי המשותף. הטוב החברתי איננו ניתן להגדרה אלא במסגרת של חברה בעלת שורשים היסטוריים משותפים שבה האזרחים קשורים זה לזה בעבותות של שייכויות לאומיות. מוסד המדינה ו"הטוב המשותף" אמורים לשקף את היסודות הלאומיים המשותפים ולחזקם.	הדגשת הטוב החברתי של כל קבוצה.

שאלות

1.עיינו בהיבטים השונים של הזכות לשוויון – בספר הלימוד, עמ' 243 (בפרק 21- "זכויות אדם ואזרח"), והסבירו אילו היבטים של הזכות לשוויון תדגיש כל תפיסה? איזה היבט של הזכות לשוויון עלול להיפגע?

2. הסבירו את ההבדלים בגישתן של התפיסות השונות לזכויות קיבוציות (זכויות קבוצה) וממה נובעים הבדלים אלה?

3. את מדינת ישראל ניתן להגדיר כמדינה בעלת תפיסה דמוקרטית רפובליקנית, ויש הטוענים כי ניתן להגדירה בעצם גם כמדינה דמוקרטית רב-תרבותית.

עיינו בפרקים העוסקים במאפייניה היהודיים של מדינת ישראל ובפרקים העוסקים בעמדות השונות לגבי אופייה היהודי של מדינת ישראל ובמיעוטים בישראל (פרקים 12,11), והסבירו ממה עשויה לנבוע שניות זו בהגדרת מדינת ישראל?

4. בנורווגיה החוק מחייב את האזרחים לתת לילדיהם שמות נורווגיים בלבד [מתוך: בחינת בגרות, קיץ תשס"א].

איזו תפיסה באה לידי ביטוי בחוק זה? נמקו. 

5. משרד החינוך החליט לפתח תכנית לימודים חדשה לבתי הספר הדרוזיים בנושא מורשת הדרוזים [מתוך: בחינת בגרות, קיץ תשס"א].

מהי התפיסה שעליה התבססה החלטה זו? נמקו.

6.בקנדה הוחלט להחליף את דגל המדינה לדגל שיבטא את הריבונות של המדינה ואת האופי המיוחד שלה. בטקס שהונף בו הדגל החדש לראשונה בבית הנבחרים הקנדי, דיבר יושב ראש בית בנבחרים על המשמעות הסמלית של הדגל. לדבריו, הדגל החדש מסמל את הזהות המשותפת של כל אזרחי קנדה, משום שהוא מייצג את כל אזרחי המדינה, ללא הבדל מוצא, שפה או אמונה [מתוך: בחינת בגרות,קיץ תשס"ט].

-הסבירו מהו סוג הלאומיות שבא לידי ביטוי בדברי היושב ראש.

-הסבירו מהי התפיסה שבאה לידי ביטוי בהחלטה של קנדה להחליף את דגל המדינה.

7. הציגו על פי הטבלה שתי דוגמאות לדומה ולשונה בין התפיסות, והסבירו ממה נובע הדומה והשונה?