המלצה לספר: 'אין דמוקרטיה אחת'

המלצה לספר: אוקי מרושק-קלארמן, סאבר ראבי, אין דמוקרטיה אחת, תכנית חינוכית רב-גילאית, מדרשת אדם, 2005 / ד"ר דוד שחר

[ספר עזר בנושאים: גישות חברתיות-כלכליות לדמוקרטיה(הליברלית והסוציאל דמוקרטית)- פרק 15 בספר הלימוד, בנושאים - דמוקרטיה ליברלית, דמוקרטיה רפובליקנית ודמוקרטיה רב תרבותית – פרק 11 בספר הלימוד (עמדות שונות לגבי אופייה הרצוי של מדינת ישראל) ובנושאים – עקרונות הדמוקרטיה – חלק ג' בספר הלימוד]

ספרם של אוקי מרושק-קלארמן וסאבר רבי, "אין דמוקרטיה אחת" – בוחן את הרעיון הדמוקרטי על הגדרותיו השונות ואת מחלוקות היסוד המרכזיות לגבי הדמוקרטיה המועדפת.

הספר מאגד מאמרים תיאורטיים ו-73 סדנאות המציגים שבעה דגמים אפשריים של דמוקרטיה:

א. דמוקרטיה ליברלית-ניטרלית

ב. דמוקרטיה ליברלית-ערכית

ג. סוציאל-דמוקרטיה

ד. דמוקרטיה סוציאליסטית

ה. דמוקרטיה רב-תרבותית

ו. דמוקרטיה לאומית

ז. דמוקרטיה פמיניסטית

את הדגמים השונים האפשריים של דמוקרטיה בוחנים המחברים באמצעות מספר ערכים מרכזיים, או יסודות מכוננים, של כל דמוקרטיה באשר היא דמוקרטיה:

א.יסוד השוויון – על קשת מובניו ושימושיו, דוגמת שוויון ערך האדם ושוויון בזכויות, בהזדמנויות ובהליכים משפטיים.

ב. יסוד החירות – על מובניה השונים כחופש, כאוטונומיה, או כחירות מבורות וממחסור.

ג. יסוד הזכויות – על השתמעויותיו כזכויות האדם והאזרח, וזכויות חברתיות ותרבותיות.

ד. יסוד הכרעת הרוב – והפרשנויות השונות של תחומי החלתו והסייגים המגבילים אותו מנימוקים של חירויות הפרט וזכויות אזרחיות ותרבותיות.

ה. יסוד שלטון החוק – על מעמדו בחברה מתוקנת ועל גבולות הציות לחוק מטעמים של דבקות בערכי יסוד המוסריים והדמוקרטיים.

ו. יסוד החברה האזרחית – על ההשתמעויות השונות של יזמות אזרחית וקהילתית, הפועלת לעצב את דמות החברה מחוץ למרחב המסורתי של המפלגות הפוליטיות.

שבעת הדגמים השונים של הדמוקרטיה נבחנים בספר ומוצלבים עם ששת היסודות המהותיים לדמוקרטיה.

כפי שמצהירים המחברים ביחס לייעודו של ספרם, הבחירה בדגם דמוקרטי ראוי נדרשת לאור המצבים החברתיים המורכבים המאפיינים את תחילת המאה העשרים ואחת, בעולם בכלל ובישראל בפרט: "במדינות הדמוקרטיות הקיימות ובאלו המפלסות את דרכן להכרה של אומות העולם בהן, מתנהל ויכוח ציבורי נוקב בשאלה איזה מהדגמים מבטא בצורה הנכונה ביותר את 'רוח הדמוקרטיה'. כמו כן, מתנהל ויכוח בסוגיה איזה מבין הדגמים נותן מענה ראוי יותר לבעיות עמן מתמודדים אזרחי העולם בתחילתו של האלף השלישי – בעיות של איכות סביבה, תחלואה רחבה במדינות העולם השלישי, עלייה בתוחלת החיים (במיוחד בקרב תושבי מדינות המערב) ומשבר משמעות בעולם המערבי המוצא את ביטויו, בין היתר, בקריסת מערכות החינוך, באלימות, אזרחית גואה ועוד. ויכוחים שבעבר התקיימו בין מפלגות שונות במדינות הדמוקרטיות, מוצגים עתה כמחלוקות על הנחות היסוד של המבנה הדמוקרטי עצמו. הדיון התיאורטי-פוליטי אינו נסוב עוד סביב השאלה מהי המפלגה שראוי שתהיה מפלגת השלטון אלא בוחן מהי הדמוקרטיה הראויה" (עמ' 13).

הקוראים מוזמנים לבחון את המציאות בה אנו פועלים ולהיות שותפים בדיון בשאלת הדגם הראוי והמועדף יותר, ובשאלת דמותה הראויה של הדמוקרטיה.

ראוי לציין באופן מיוחד את המצע התיאורטי והמושגי הנרחב והמגוון המוצג בספר שעשוי להיות לעזר רב למורי אזרחות. את הפעילויות הדידקטיות הרבות המוצעות בספר ניתן לשלב בשיעורי אזרחות והן עשויות להעשיר את תהליכי הוראה-למידה של המקצוע.