השוואה בין לאומיות אתנית-היסטורית (או אתנית-תרבותית) לבין לאומיות פוליטית-אזרחית
בספר הלימוד – "ישראל – מדינה יהודית ודמוקרטית" , פרק 4 – "לאום ומדינות לאום – היבטים שונים" נכללות הגדרות וניתנים הסברים ללאומיות אתנית-היסטורית (או אתנית-תרבותית) וללאומיות פוליטית-אזרחית.
לעיבוד הנושא ופיתוח כושר ההבחנה של התלמידים, מוצע לערוך טבלה משווה בין שני הדגמים או הדפוסים של הלאומיות.
מוצעת להלן השוואה באמצעות טבלה. ההשוואה מתבססת על מכלול תבחינים מוגדרים.
לאומיות פוליטית-אזרחית
|
לאומיות אתנית-היסטורית (או אתנית-תרבותית)
| |
מטרת בני הלאום
|
שאיפה להגדרה עצמית ורצון להקים מדינה בטריטוריה משותפת ללא קשר מחייב ליסודות היסטוריים ואתניים כמו מוצא ודת.
|
שאיפה להגדרה עצמית והרצון להקים מדינה עבור בני הלאום, בזיקה ליסודות היסטוריים ואתניים משותפים.
|
יסודות משותפים
|
עקרונות וערכים משותפים שהם פרי בחירה (ללא קשר מחייב ליסודות היסטוריים ואתניים) כמו חירויות וזכויות לסוגיהם, עקרונות אידיאולוגיים, הכרה בשלטון ייצוגי.
בסיס הזהות הדומיננטי הוא רעיוני – העקרונות והערכים עמם מסכימים חברי הקבוצה.
|
קשרים המתבססים על מוצא משותף, עבר ייחודי, ומולדת היסטורית, ועל יסודות תרבותיים כמו שפה, דת ומנהגים.
בסיס הזהות הדומיננטי הוא היסטורי ותרבותי.
|
הרכב בני הלאום
|
לאומיות פלורליסטית, המורכבת מכמה קבוצות.
|
לאומיות הומוגנית ואורגנית המתבססת על קבוצה אתנית מוגדרת.
|
דרך ההצטרפות ללאום
|
לאומיות פתוחה ווולונטרית המבוססת על תפיסה ליברלית שביסודה חופש הצטרפות לאומה. כדי להיות בן הלאום צריך לרצות בכך ולקבל את המסגרת המדינית וערכי המדינה.
|
לאומיות סגורה. כדי להיות בן הלאום צריך להיוולד כזה (לעתים מתאפשרת הצטרפות לקולקטיב הלאומי באמצעות תהליכי חיברות וחינוך).
|
הקשר (או החפיפה) בין אזרחות ללאומיות
|
יש קשר בין אזרחות לבין לאומיות ומתקיימת חפיפה בין לאומיות לבין אזרחות.
יש זהות בין השייכות ללאום הפוליטי לבין האזרחות וכל האזרחים הם בני הלאום המשותף (לאום מבטא שייכות לקולקטיב ואזרחות מבטאת שייכות למדינה).
|
אין בהכרח קשר בין אזרחות ללאומיות ואין חפיפה מלאה בין השייכות ללאום לבין האזרחות.
|
סוג המדינה המאפיין
|
מדינת לאום פוליטית (מדינת כלל אזרחיה)
|
מדינת לאום אתנית-תרבותית
|
דוגמא למדינה
|
ארה"ב, צרפת
|
ישראל, פולין, יפן, פורטוגל
|
לדיון:
1.יש הטוענים, שביחס למימד הזמן הלאומיות הפוליטית-אזרחית מתאפיינת בעיקר בזיקה להווה וציפייה לעתיד ואילו הלאומיות האתנית-תרבותית מתאפיינת גם בזיקה עמוקה לעבר הייחודי של בני הלאום. חוו דעתכם על הבחנה זו בהתייחס להסבר בספר הלימוד ובהתייחס לטבלה המשווה.
2.ביחס לקשר בין אזרחות ללאומיות, הסבירו על פי הפרק בספר הלימוד ועל פי הטבלה המשווה מדוע בלאומיות האתנית-תרבותית אין בהכרח קשר בין אזרחות ללאומיות ואין חפיפה מלאה בין השייכות ללאום לבין האזרחות, ואילו בלאומיות הפוליטית-אזרחית יש קשר ומתקיימת חפיפה בין אזרחות ללאומיות (כל האזרחים הם בני הלאום המשותף).
3.עם איזה סוג של לאומיות הנכם מזדהים יותר? נמקו והדגימו באמצעות הטבלה.