המלצה לספר עיון

המלצה לספר עיון: אוהד דוד, פסלי פניה של האומה, זהות יהודית-ישראלית במקראות המאה העשרים, אוניברסיטת ת"א, הסדרה דוד לדור, כרך מא, 2012 / ד"ר דוד שחר

[ספר עזר בנושא הזהויות של אזרחים וקבוצות במדינת ישראל – פרק 5 בספר הלימוד]

ספרו של אוהד דוד הינו מחקר שיטתי של התגבשותה והשתנותה של הזהות היהודית-ישראלית מסוף המאה ה-19 ועד לסוף המאה העשרים, כפי שהדבר משתקף ב"מקראות" – ספרי הלימוד להוראת ספרות בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים אשר נכתבו בארץ ונלמדו במערכת החינוך הממלכתית ובזו הממלכתית-דתית במהלך כמאה שנים. הנחלת התודעה הלאומית במערכת החינוך העברית היא העומדת במוקד הספר ,כשהמקראות הן הזירה לבדיקת מושג הזהות הלאומית ומשמעויותיו.

הספר עוסק בזהות הלאומית בדרך כוללנית ורב-תחומית, בה מצויים כל ההיבטים של הזהות היהודית-ישראלית ברמת הפרט והקולקטיב בהקשר הציונות, היהדות על היבטיה השונים (מסורת, תרבות והיסטוריה) והסכסוך היהודי-ערבי. בניתוח הזהות הלאומית הספר מתבסס על מצע תיאורטי נרחב, מביא את המירב והמיטב של התיאוריות הנוגעות בזהות לסוגיה (פרטית, חברתית, קולקטיבית), קושר את הלאומיות והזיכרון הקולקטיבי ומציג בהקשר לכך תיאוריות מסוגים שונים.

בחלקו הראשון של הספר (עמ' 78-33) מובהרים המושגים הבסיסיים וגישות היסוד בחקר הזהות הקולקטיבית בכלל וזו הלאומית בפרט, ומוצג בו מודל אינטגרטיבי לניתוח הזהות הלאומית מנקודת מבט פסיכו-חברתית. מודל זה הוא החידוש התיאורטי של הספר בחקר הלאומיות, והוא כולל הבחנה בין הרמה המיקרו-פסיכו-חברתית (הזדהות היחיד עם הלאום) לבין הרמה המאקרו-פסיכו-חברתית (זהותו של הקולקטיב), ומנתח את הזיקות בין שתי הרמות הללו ומפרט את רכיביה של רמת המאקרו:

הרמה המיקרו-פסיכו-חברתית מתייחסת להזדהותם של יחידים עם הקולקטיב הלאומי: כיצד היחיד מגדיר את שייכותו לקבוצה ומה משמעות הגדרה זו ברמה הקוגנטיבית והרגשית (ברמה המיקרו-פסיכו-חברתית הבסיס לכינונה של זהות לאומית הוא הזדהות הפרטים עם הקולקטיב הלאומי וההזדהות מוגדרת כיכולתו של הפרט לנקוב בשם הלאום שהוא חבר בו ולהביע כלפיו זיקה רגשית המעידה על מידת רצונו להשתייך אליו ועל החשיבות שהוא מייחס לכך – במידה זו או אחרת. כאשר הפרט חש חלק מהקולקטיב, הוא גם מפתח רגש ראשוני כלפיו, שיכול לבוא לידי ביטוי באהבה, בדאגה ובמסירות. במקרה של הזדהות עם קולקטיב לאומי, רגש זה מכונה פעמים רבות "פטריוטיזם").

הרמה המאקרו-פסיכו-חברתית מתייחסת לקולקטיב: מודעותם של יחידים רבים להזדהותם עם אותו קולקטיב לאומי יוצרת רגשות, אמונות והתנהגויות המשותפות להם ועל כן מאפיינות את הקולקטיב. במלים אחרות, ניתוח הזהות הקולקטיבית מחייב מעבר מלימוד תהליכים קוגנטיביים ורגשיים המתרחשים ברמת היחיד לעבר הבהרה של תהליכים פסיכו-חברתיים המאפיינים את הקולקטיב. הרמה המאקרו-פסיכו-חברתית כוללת שני מרכיבים: האחד, היבטים גנריים המפרטים את הרגשות, האמונות וההתנהגויות המשותפות לחברי הקולקטיב (גורל משותף; תפיסת ייחודיות הקולקטיב ומובחנותו מקולקטיבים אחרים; פעילות מתואמת של חברי הקולקטיב; שותפות הדדית של אמונות, עמדות, נורמות וערכים; דאגה לשלום הקולקטיב, התגייסות והקרבה למענו; תודעת המשכיות ורציפות לאורך זמן). מרכיב זה מכונה "גנרי" משום שהוא ניתן ליישום ביחס לכל קולקטיב גדול – אתני, אידיאולוגי, דתי, אזרחי, או לאומי. השני, תוכני הזהות, המקנים לקולקטיב את ייחודו ומועברים במגוון ערוצי תקשורת חברתיים ומוסדיים (טריטוריה, תרבות ושפה, זיכרון קולקטיבי, אמונות חברתיות משותפות). (עמ' 52-41)

הממצאים המוצגים בספר מוכיחים עד כמה הזהות היהודית-ישראלית מורכבת ורבת-פנים. ספרו של אוהד דוד מהוות תרומה חשובה במחקר בנושא הזהות שאנו מורי אזרחות מתמודדים אתו. הספר עשוי להיות חשוב ומועיל עבור מורי אזרחות שכן על המצע התיאורטי המוצג בספר ניתן להתבסס בהוראת נושא הזהויות.