שיטת התשאול בבחינת הבגרות באזרחות בזיקה לנושא זכויות וחירויות האדם
השאלות בבחינת הבגרות באזרחות מורכבות ממספר מטלות הבאות לידי ביטוי בשיטת התשאול המתמקדת בדרישה "לציין", "להציג" ו"להסביר".
ציין – משמע זיהוי המושג המבוקש (הגישה, הזכות, הערך, העיקרון, המדיניות, השיטה). התלמיד נדרש לזהות ולכתוב את המושג עליו נשאל, מבלי לפרט, לתאר או להסביר.
הצג – משמע פירוט ותיאור של מה שידוע לתלמיד על המושג המבוקש, בהתאם לדרישות השאלה. כמובן, ראוי שהתלמיד יביא דברים מובנים וערוכים בסדר הגיוני.
הסבר – משמע התייחסות לרכיבים הרלבנטיים לנושא הנדון והבהרת הקשר ביניהם תוך קישור מתאים בין האירוע או הנושא הנדון לבין המושגים מהחומר הנלמד.
הסבר טוב צריך לכלול קטגוריות חשיבתיות ביקורתיות, מנקודת המבט של אסטרטגיות החשיבה מסדר גבוה, הטקסונומיה של בלום והתכוונות למבנה הדעת של מקצוע האזרחות (ראו בעניין זה במדריך למורה של ספר הלימוד - "ישראל – מדינה יהודית ודמוקרטית", עמ' 13-11).
נושא זכויות וחירויות האדם תופס מקום מרכזי ומהותי בתכנית הלימודים באזרחות , ובדרך כלל נלמד מתוך עניין רב עלי ידי התלמידים (בספר הלימוד – פרק 19:זכויות אדם ואזרח – חירויות הפרט (זכויות טבעיות), עמ' 254-206) .
נושא זכויות וחירויות האדם מקבל כמובן ביטוי בבחינת הבגרות באזרחות ושאלות בנושא זה מופיעות לסירוגין בכל פרקי הבחינה: בפרק הראשון – הכולל שאלות אירוע (המתייחסות לשני צדדים או גורמים), בפרק השני – הכולל שאלות ידע (פשוטות ומורכבות), בפרק השלישי – הכולל שאלות המתבססות על קטע אנסין, ובפרק רביעי – הכולל שאלות אירוע (המתייחסות לצד אחד) ושאלת עמדה.
בפרק הראשון ובפרק הרביעי של הבחינה - שאלות האירוע בודקות את מיומנויות זיהוי המושג, הצגת המושג והסבר המושג הכולל ביסוס וקישור לאירוע, וזאת בנוסחים דומים, ונדגים בהתייחס לנושא זכויות וחירויות האדם:
-ציין והצג את הזכות של...שנפגעה.
הסבר כיצד זכות זו באה לידי ביטוי בקטע.
-ציין והצג את הזכות שהצעת החוק נועדה להבטיח.
הסבר כיצד זכות זו באה לידי ביטוי בקטע.
שאלות דומות בנושא זכויות וחירויות האדם ניתן למצוא לעתים בפרק השלישי של הבחינה, שאלות הנלוות לקטע האנסין, ולדוגמה:
-הצג את הזכות לחופש ההתארגנות.
הסבר את עמדת כותב הקטע בנוגע לזכות זו.
בפרק השני של הבחינה נמצא לעתים שאלות ידע פשוט בנושא זכויות וחירויות האזרח, ולדוגמה:
-הצג את הזכות לחופש המצפון.
או – שאלות ידע מורכב, ולדוגמה:
-הצג את ערך החירות.
הסבר כיצד הכנסת כרשות מכוננת עשויה לתרום להגנה על ערך החירות.
על מנת לזהות ביעילות את זכויות וחירויות האדם המקבלות ביטוי בשאלות, כנקודת מוצא להצגתן באופן ברור ומסודר ולהסברתן כנדרש בשאלה, חשוב שהזכויות והחירויות הללו תעמודנה לנגד עיניהם של התלמידים כמכלול. רשימה מרוכזת של זכויות וחירויות האדם עשויה להיות להם לעזר.
זכויות וחירויות האדם בתכנית הלימודים באזרחות
זכויות
הזכות לחיים ולביטחון – זכותו של אדם להיות מוגן מפני פגיעות גופניות ונפשיות, ולחיות ללא פחד מפני פגיעות כאלה. כל פגיעה בגופו של אדם אסורה, ומהווה עברה פלילית, הכפופה לעונשים חמורים.
הזכות לחיים ולביטחון נחשבת לזכות הבסיסית ביותר, שכן בלי חיים וביטחון לא יוכל אדם לממש את שאר זכויותיו.
*
הזכות לכבוד – זכותו של אדם לא להיות נתון ליחס משפיל, פוגע ומעליב. שמירת כבודו של אדם קשורה לשמירה על ערכו העצמי של האדם, פרטיותו, צנעתו ושמו הטוב. לכן, פגיעות כמו העלבה, השפלה, קללה, חשיפת עניין אישי שהאדם רוצה להסתיר – מהוות פגיעה ברגשותיו ובדימויו העצמי ופגיעה בכבודו.
*
הזכות לשם טוב – זכותו של אדם ששמו לא יוכפש, לא יוטחו בו עלבונות ודברי גנאי, ומדובר על מקרים שבהם מתפרסם דבר שאינו נכון. הזכות לשם טוב נכללת בתחום הרחב של זכות האדם לכבוד.
*
הזכות לפרטיות – זכותו של אדם לחיות את חייו ללא חשיפה, ללא התערבות וללא חדירה לחייו נגד רצונו, ולהיות מוגן מפני בילוש מטריד, האזנה אסורה, פרסום תצלומו ברבים, הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים, פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו הפרטיים.
*
הזכות להליך הוגן – זכותו של אדם שלא ייגרמו לו פגיעות לא מוצדקות במהלך אכיפת החוק כלפיו והעמדתו לדין. הזכות להליך הוגן מתבטאת בהנחת חפותו של אדם עד שתוכח אשמתו, זכותו של נאשם לייצוג משפטי, חובת הבאת עציר בפני שופט בתוך פרק זמן של 24 ושעות לאחר המעצר לשם הארכת מעצר, חובת מסירת מידע לעציר על העברה שבה הוא נחשד, מסירת מידע לעציר על זכותו לייעוץ משפטי, איסור להכריח חשוד להפליל את עצמו, איסור חיפוש במגורי אדם ללא צו של בית משפט מוסמך, איסור האזנת סתר ללא אישור בית משפט.
*
הזכות לקניין הזכות של אדם להיות בעל רכוש ולשמור על רכוש זה ברשותו ללא חשש שיילקח ממנו ללא אישורו או הסכמתו. קניין יכול להיות חומרי (בית, קרקע, חפצים) או רוחני (יצירה, פטנט).
*
הזכות לשוויון – הזכות של אדם להכרה שווה במעמדו, בערכו, ובזכויותיו. הזכות לשוויון מתבטאת בהתייחסות שווה לאדם באשר הוא אדם מתוך כבוד והכרה בקדושת חייו (שוויון ערך האדם), מעמד שווה בפני החוק ללא קשר למוצא או למעמד בחברה (שוויון בפני החוק), זכות שווה של כל אזרח לבחור ולהיבחר (שוויון פוליטי), הכרה בערך השווה של התרבויות השונות הקיימות בחברה (שוויון תרבותי), מתן הזדמנות שווה לכל אחד למצות את הפוטנציאל שלו ולהגיע להצלחה ולמימוש עצמי (שוויון הזדמנויות).
*
הזכות לחירות – הזכות של אדם לבחור איך לפעול ולהתנהג, וכן להתנהל לפי רצונו ובדרך שבה הוא בוחר, כל עוד אינו פוגע באחרים ואינו מפריע להם לממש את זכויותיהם. החירות משמעה גם – מבחינה חברתית-כלכלית – החופש של הפרט לפעול על מנת לשפר ולקדם את מצבו ומעמדו החברתי-כלכלי.
במסגרת הזכות הכללית לחירות קיימות חירויות ספציפיות שונות.
חירויות
חופש המחשבה והדעה – חירותו של אדם להחזיק בדעה בכל תחום שהוא, לחשוב כמיטב הבנתו, ולגבש לעצמו דעה בכל נושא גם אם אינה מקובלת. זוהי החירות היחידה שאי אפשר להגבילה, משום שהיא עוסקת בעניינים שבין אדם לבין עצמו, שכן אין מדובר בחופש לפעול אלא בחופש לחשוב.
*
חופש המצפון – חירותו של אדם במסגרת חופש המחשבה, להחזיק בעמדות ובערכים מוסריים המדריכים אותו לגבי הנכון, הראוי והצודק, על פי תפיסת עולמו ועל פי הכרתו.
*
חופש הביטוי – חירותו של אדם להביע את עצמו בדרכים שונות, באמצעות כתיבה, דיבור, מוסיקה, אמנות ועוד. מכאן, חופש הביטוי פירושו הזכות של האדם להפיץ מידע על המתרחש סביבו, להביע ולהחליף דעות, רצונות ומחשבות, באופן חופשי ובדרכים שונות, בכתב ובעל-פה ובמעשים, דוגמת צעדות או הפגנות.
*
חופש המידע וזכות הציבור לדעת – חופש המידע וזכותו של הציבור לדעת – משמע הזכות לקבל מידע ממקורות שונים, בנושאים שונים, כאמצעי לגיבוש עמדות ודעות וכאמצעי להבעת ביקורת על מוסדות השלטון. חופש המידע קשור לחופש הביטוי, שהרי אם האזרח לא ידע את הנתונים העובדתיים בנוגע למתרחש סביבו, לא יוכל לגבש לעצמו דעה, וזכותו להביע דעה תהיה חסרת משמעות.
*
חופש ההפגנה והמחאה – חירותו של אדם וכל קבוצת אנשים למחות בפומבי, לתמוך ברעיון, להתנגד לרעיון ולעורר אנשים לפעילות.
*
חופש ההתאגדות וההתארגנות – החירות של אדם וכל קבוצת אנשים ליצור קשרים בינם לבין עצמם, להתארגן ולפעול במשותף למען מטרה משותפת. פעולה של כמה אנשים במסגרת אחת משותפת עשויה להביא לתוצאות שאדם בודד אינו מסוגל להגיע אליהן בכוחות עצמו.
*
חופש התנועה – חירותו של אדם לנוע באופן חופשי בתוך המדינה ומחוצה לה, מבלי שיוגבלו תנועותיו בידי השלטון או בידי פרטים אחרים.
*
חופש העיסוק – חירותו של אדם לבחור לעצמו עיסוק מקצועי ומקום עבודה.
*
חופש הדת – חירותו של אדם להאמין בדת מסוימת, להשתייך לקהילת מאמינים, ולקיים את מנהגי הדת והפולחן שלה.
*
חופש מדת – חירותו של אדם להחליט לא להשתייך לשום דת ולבחור בדרך של אי-אמונה, בלי שיכפו עליו קיום מצוות ופולחן דתיים.
